<h1>ראב"ן סימן רצ"ג</h1>
<h2>דף כב.</h2>
תניא אין מוסרין בהמה לרועה גוי, ותנן אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים. ואנן השתא היכי מסרינן בהמות לרועים וגם נותנין בהמות שלנו לגוים לשומרן, נ"ל דהא דתניא אין מוסרין בהמה לרועה גוי, ברועה שמרעין בחורשין ואין מכניסן לא ביום ולא בלילה ומיחד עמהם כל שעה דהתם חיישינן לרביעה דומיא דפונדקאות שהוא מקום יחוד, אבל רועה שמכניסן בלילה ליכא יחוד דכל שעתא מיסתפי דילמא אתי בעל בהמה וחזי ליה. והנותן בהמה לשומרה למכירו גוי יהיב כדי לפטמה לו, וכיון דאי רבע לה מכחשא כדאמרינן בפ' אין מעמידין לא רבע לה, והרועה שמוסרה לו הגוי מיסתפי לרובעה משום כחשא דאי כחשא ידע הגוי שמסרה לו שרבעה ויפסיד אגריה, כדאמרינן נמי התם רגלא בחבריה ידע הילכך מימנע ולא רבע, דתניא לוקח בהמה לקרבן מן הגוים ואין חוששין לא משום רובע ולא משום נרבע ומפרש נקיבה לא רבע דגוי חס על בהמתו שלא תעקר וזכרים לא רבע הואיל ומכחשי בבשר וניחוש דילמא רבעה רועה ומשני מיסתפי דילמא מפסיד אגריה דאי מכחשא ידע בעלה דמשום דרבע לה מכחשא דרגלא בחבריה וידע.
